גלית גרה בנתניה, לא רחוק ממני. כבר בטלפון הרגשתי שהיא חברה. היא בדיוק בגילי. את הדלת פתחה לי אישה בחיוך שובבי של נערה בת 16, רעמה ג'ינג'ית על ראשה, ועיניים חודרות. היא סובלת מהמחלה כבר שנים ודי נמאס לה. היא משתדלת לנהל חיים תקינים, עובדת, מבלה, אבל לפעמים צריך לעצור רגע כי זה לא פשוט. ישבנו אצלה במרפסת וקשקשנו, קצת עליי וקצת עליה, והרגשנו שאנחנו מבינות זו את זו ומתחברות בקלות מתוך החוויות המשותפות וההתמודדות עם המחלה.
גלית בת 41 וסובלת מהמחלה מגיל 15.